אצל בני האדם, כמו אצל חיות, שינויים ומעברים הם לא עניין של מה בכך. אמנם ילדים הם יצורים סתגלתנים יותר ממבוגרים, אך עדיין גם עבורם שינויים ומעברים יכולים להוות גורם סטרסוגני שמשפיע על חייהם, ברמות שונות המשתנות מילד לילד.
גם אצל ילדים יש הבדלים בין הסתגלתנים הזריזים לבין הסתגלתנים בקושי (ולעיתים גם בקושי רב), יהיו ילדים שיביעו את קשיהם כבר בימים הראשונים ויהיו אלו ש"יפול להם האסימון" אחרי שבוע/שבועיים. בכל מקרה, ילדים הם יצורים סתגלתנים בסך הכל והבשורה המשמחת היא שכולם עוברים את התקופה הזו ושיש לנו, ההורים, דרך להקל ולהנעים את התקופה הזו:
- תאמו ציפיות – ערכו שיחה עם הילד יום יומיים קודם פתיחת שנה"ל, שוחחו עם הילד והכינו אותו לקראת ההתחלה החדשה. ספרו לו מי יקח אותו לגן או מעון יום לגיל הרך ומי יחזיר אותו, מה עושים בגן, סדר היום בגן, שמות הגננות והחברים וכו'. הכנה מראש היא חשובה מאוד כי היא מצמצמת את חוסר הוודאות ועוזרת להתמודדות קלה יותר.
- גלו אמפתיה לילדכם ותנו לו לגיטימציה להרגיש כפי שהוא מרגיש – לחוץ, מפוחד, מתרגש, מבולבל, לא בטוח.לא כדאי להבטיח הבטחות (גם לא פרסים ומתנות) ולטפח אצל הילד ציפיות גדולות, במיוחד בימים הראשונים לא ממש כייף כשכולם בוכים וצוות הגן לחוץ. ענו לשאלותיו באופן קונקרטי, היו אותנטיים ובעיקר היצמדו לסדר היום בתיאוריכם .
- פרידה הדרגתית – קחו בחשבון שהימים הראשונים הם בדרך כלל הימים הכי קשים: הישארו עם הילד בהתאם לנהוג בגן ובהתאם להנחיית הגננות. מדי יום הפחיתו את הזמן שאתם נשארים ואת מידת המעורבות שלכם, וכך תאפשרו לילד להתרגל לגננת ולתת בה אמון. סביר להניח שילדכם יבכה עד שתצאו מהגן וגם אחרי כן. סמכו על המטפלות שיעשו מה שנדרש כדי לסייע לילדכם, ושדרו לו זאת. אם תסמכו על הצוות, גם ילדכם ילמד לסמוך עליו.
- צרו טקסים קבועים – שמרו על סדר הפעולות בהתארגנות הבוקר ובכניסה לגן באופן עקבי: השתדלו להכניס את הילד כשהוא הולך על רגליו, לא על הידיים, ברכו "בוקר טוב" את כולם, סדרו את התיק יחד עם הילד במקום המיועד ומסרו אותו לאחת הדמויות המטפלות בגן. כדאי למצוא מטפלת פנויה, או לשאול במבט אם אחת המטפלות פנויה לקבל את הילד. לשם כך רצוי מאד להגיע מוקדם לגן – כאשר יש מעט ילדים בגן ולגננות יש יותר זמן להיכרות וביסוס קשר עם ילדכם.
- היפרדו מהילד לשלום ואל תיעלמו לו פתאום כשדעתו מוסחת – המטרה היא לבנות את האמון שלו בכם. במידה וילדכם נתלה עליכם ולא מוכן לשחרר – עליכם להיות אסרטיביים ולסייע לו להיפרד. זה אמנם מרגיש כאילו "תולשים אותו" מכם, אך לאורך זמן הילד ילמד לשחרר לבד, מה שלא יקרה בתקופת ההסתגלות.
לעולם אל תחזרו אל הגן אם ילדכם בוכה או קורא לכם. זו אחת הדרכים לגרום לו להבין שאתם סומכים על צוות הגן.
בתקופת ההסתגלות ילדכם צפוי להרגיש טוב יותר ככל שהזמן עובר. סביר להניח שבתחילת תקופת ההסתגלות הוא יבכה לסירוגין וככל שיחלוף הזמן הוא יגדיל את זמני הרגיעה ויקטין לאט לאט את זמני הבכי.
בתקופה הראשונה תוכלו למצוא אותו בוכה גם כאשר תחזרו לאסוף אותו. הדבר, ככל הנראה, יתסכל אתכם מאוד ויעורר בכם רגשות חצויים לגבי בחירת הגן, אך דעו שזוהי הסתגלות תקינה. ככל שיחלפו הימים תמצאו אותו משחק ופורץ בבכי כאשר הוא שם לב שהגעתם. זהו אחד הסימנים להסתגלות שמתקדמת לכיוון הנכון. לאחר זמן מה הוא יתחיל לקבל אתכם בשמחה כשתחזרו, מכיוון שילמד שאתם באמת חוזרים.
הסתגלות נעימה, מהירה ומוצלחת!
